גולדשטיין נ' חברת דואר ישראל בע"מ

פסק דין

1. התובע עובד עם דואר שליחים ולטענתו, לא סיפקה הנתבעת פעמים מספר וללא כל דיווח וחבילות הלכו לאיבוד מבלי שנציג מטעם הנתבעת יעדכן את התובע.

התובע פנה בנדון דנן אל נציגי הנתבעת, אך לא נענה וכתוצאה מכך, ביטלו לקוחות הזמנות ובשל כך נגרמו לתובע נזקים ולכן, לאור התנהלות הנתבעת, כאמור לעיל, הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך 5,000 ₪.

2. הנתבעת סבורה, שדין התביעה להידחות מחוסר עילה ובנוסף לכך, סבורה הנתבעת שיש למחוק התביעה, משום שהתובע פועל, בעצם, במסגרת תאגיד וכי אחריותה והיקף האחריות נקבעו בחוק מכוחו פועלת הנתבעת ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבעת מכחישה את טענות התובע ואף מכחישה את הסכום המוגזם אותו תבע התובע בתביעה זו. כמו כן, נטען, שאין בעובדות, כפי שהועלו בכתב התביעה, כדי להטיל אחריות על הנתבעת.

ב) בהסתמך של סעיפים 77(א), 78 ו-81 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986, מבקשת הנתבעת לדחות התביעה בשל היעדר אחריות ובשל חסינות המוקנית לנתבעת בסעיפים הנ"ל ובתי המשפט כבר קבעו, שחסינות המוקנית לנתבעת הינה הגנה ראויה וגם תכלית ראויה.

3. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, אני קובע, שאף מבלי להיכנס להגנות המוענקות לנתבעת על פי הסעיפים שפורטו לעיל, על בית המשפט לדחות את התביעה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) התובע הגיש תביעה זו – כתביעה סתמית- מבלי לצרף אליה מסמך כלשהו, על משלוח חבילה או חבילות, אשר לא הגיעו ליעדן, קל וחומר, שהתובע לא הוכיח חבילות שנשלחו ושהלכו לאיבוד.

התובע גם לא ציין בכתב התביעה, מועדי שליחת חבילה או חבילות או המועד או מועדים בהם לא הגיעו חבילות או שהלכו לאיבוד, כך שממילא גם לא ניתן לבדוק את טענות התובע.

ב) גם אם חבילה מסוימת לא הגיעה ליעדה או הלכה לאיבוד- דבר שלא הוכח- גם אז, לא הוכיח התובע שמהסיבות הנ"ל הוא איבד לקוחות או שבוטלו הזמנות עתידיות ובוודאי, שהתובע לא הוכיח מקרים דומים של קרוב לעשר פעמים ולכן, לא הוכיח התובע נזקים בסך של 5,000 ₪ - כפי שתבע בתביעה זו, או כל סכום נזק אחר. (עמ' 1 לפ', ש' 16).

ב. א) גם מעדותו של התובע לא עולים מועדי המשלוח, מועדי אי ההגעה ומעבר לכך, כפי שעולה מעדותו של התובע, החבילה לא הלכה לאיבוד, אלא הוחזרה אליו.

התובע העיד, שכתוצאה מכך, שדבר הדואר הוחזר אליו, נגרם לו נזק, משום שאותו לקוח הפסיק לעבוד עמו, אך גם טענה זו לא הוכחה. (ראה דברי התובע בעמ' 1 לפ',ש' 10- 12).

ב) התובע העלה טענות שונות כנגד מוסר דבר הדואר, יען כי לטענתו, השליח התעצל לעלות לקומה רביעית ללא מעלית ולכן החליט השליח לזרוק את החבילה חזרה בדואר.

אני מקבל את טענתו של מר דיקמן, נציג הנתבעת, שהטענות הנ"ל הועלו על ידי התובע מבלי שהתובע יוכיח ולו טענה אחת וצודק מר דיקמן בטענתו, שהיות והתובע לא ציין מועדים רלוונטיים לתביעתו (כפי שכבר הוזכר לעיל) – לא הייתה לנתבעת האפשרות להתייחס לכל מקרה ומקרה הנטען על ידי התובע.

ג) למרות אי ציון מועדים רלוונטיים מטעם התובע, בכל זאת הצליחה הנתבעת לאתר פנייתו של התובע שנעשתה בעבר והבירור העלה, שבמשלוח אחד, קרטון אחד מבין שניים נמסר ואילו הקרטון השני אותר והוחזר כדין ודבר החזרת דבר דואר זה, מאשר גם התובע. (ראה סעיף 14 לכתב ההגנה).

ד) התובע גם לא הציג בפני בית המשפט פנייה כלשהי בכתב – בטרם הגשת התביעה- אשר הפנה לנתבעת כתוצאה מטענותיו על אותן חבילות שלא נמסרו או שאבדו.

4. מהנימוקים שפורטו לעיל עולה, שהתובע העלה טענות בלתי מוכחות ובלתי מפורטות, התובע לא הוכיח מה נזק שנגרם לו וגם לא הוכיח איבוד לקוחות או הפסקת פעילות לקוחות עמו כתוצאה מהטענות שהעלה בתביעתו.

תובע המגיש תביעה לבית המשפט ושהוא בבחינת המוציא מחברו, עליו להוכיח את טענותיו ועליו גם להוכיח את הסעד הנתבע ובמקרה זה התובע לא הוכיח את תביעתו כלל ולכן, אני מחליט לדחות את התביעה.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב את התובע בהוצאות, ברם לאור הנסיבות המיוחדות ולאור גישתו ההוגנת של מר דיקמן, אשר היה מוכן לוותר על ההוצאות – אין אני מחייב בהוצאות.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.